Introduction aux Pirkei Avoth (les 8 chapitres)

Chapitre 8
Chap. 8
אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּוָּלֵד הָאָדָם מִתְּחִלַּת עִנְיָנוֹ בְּטֶבַע בַּעַל מַעֲלָה, וְלֹא בַעַל חִסָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁאִי־אֶפְשָׁר שֶׁיִּוָּלֵד הָאָדָם בְּטֶבַע בַּעַל מְלָאכָה מִן הַמְּלָאכוֹת. אֲבָל אֶפְשָׁר לָאָדָם שֶׁיִּוָּלֵד בְּטֶבַע מוּכָן לְמַעֲלָה אוֹ לְחִסָּרוֹן, בִּהְיוֹת פְּעֻלַּת הָאַחַת מֵהֶן יוֹתֵר קַלָּה עָלָיו מִפְּעֻלָּה הָאַחֶרֶת. וְהַמָּשָׁל בּוֹ: כְּשֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מִזְגּוֹ נוֹטֶה אֶל הַיֹּבֶשׁ וְיִהְיֶה עֶצֶם מֹחוֹ זַךְ, וְהַלֵּחוּת בּוֹ מְעַטָּה ־יֵקַל עָלָיו לִגְרֹס וְלִזְכֹּר, וּלְהָבִין הָעִנְיָנִים יוֹתֵר מִבַּעַל לֵחָה לְבָנָה רַב הַלֵּחוּת בַּמֹּחַ. אֲבָל אִם יוּנַח הָאִישׁ הַהוּא הַמּוּכָן בְּמִזְגּוֹ אֶל זֹאת הַמַעֲלָה מִבִּלְתִּי לְמֹד כְּלָל, וְלֹא יְעוֹרֵר כֹּחוֹתָיו ־יִשָׁאֵר סָכָל בְּלִי סָפֵק. וְכֵן כְּשֶׁיְּלַמְּדוּ וְיָבִינוּ זֶה הָעָב הַטֶּבַע, רַב הַלֵּחוּת ־יֵדַע וְיָבִין, אֲבָל בְּקֹשִׁי. וְעַל זֶה הַמִּין בְּעַצְמוֹ יִמָּצֵא אִישׁ שֶׁמֶזֶג לִבּוֹ יוֹתֵר חַם מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ ־יִהְיֶה גִבּוֹר, רְצוֹנִי לוֹמַר: מוּכָן לִגְבוּרָה. אִם יְלַמְּדוּהוּ הַגְּבוּרָה ־יִהְיֶה גִבּוֹר בִּמְהֵרָה בְּלִי סָפֵק. וְאַחֵר, מֶזֶג לִבּוֹ יוֹתֵר קַר מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ וְהוּא מוּכָן לְצַד הַמֹּרֶךְ וְהַפַּחַד, וּכְשֶׁיְּלַמְּדוּהוּ וְיַרְגִּילוּהוּ ־יְקַבְּלֵם מְהֵרָה. וְאִם יְכַוֵּן בּוֹ הַגְּבוּרָה ־לֹא יָשׁוּב גִּבּוֹר רַק בְּקֹשִׁי גָדוֹל, אֲבָל יָשׁוּב כְּשֶׁיַּרְגִּילוּהוּ בְּלִי סָפֵק.
וְאָמְנָם בֵּאַרְתִּי לְךָ זֶה, שֶׁלֹּא תַחְשֹׁב הַשִּׁגְעוֹנוֹת אֲשֶׁר יְשַׁקְּרוּ בָהֶם חַכְמֵי הַכּוֹכָבִים ־אֲמִתִּיּוֹת. כִּי יַחְשְׁבוּ שֶׁמּוֹלַד הָאָדָם יְשִׂימֵהוּ בַּעַל מַעֲלָה, אוֹ בַעַל חֶסְרוֹן; וְשֶׁהָאִישׁ מֻכְרָח עַל הַמַּעֲשִׂים הָהֵם בְּהֶכְרֵחַ. אָמְנָם אֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁהַדָּבָר הַמֻּסְכָּם עָלָיו מִתּוֹרָתֵנוּ וּמִפִּילוֹסוֹפֵי יָוָן, כְּמוֹ שֶׁאִמְּתוּהוּ טַעֲנוֹת הָאֱמֶת: שֶׁפְּעֻלּוֹת הָאָדָם כֻּלָּן מְסוּרוֹת לוֹ אֵין מַכְרִיחַ אוֹתוֹ בָּהֶן, וְלֹא מֵבִיא אוֹתוֹ ־זוּלַת עַצְמוֹ ־כְּלָל, שֶׁיַּטֵּהוּ לְצַד מַעֲלָה, אוֹ לְצַד חֶסְרוֹן ־אֶלָּא אִם כֵּן תִּהְיֶה לוֹ הֲכָנַת הַמְּזָגִים לְבָד, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: שֶׁיֵּקַל לוֹ עִנְיָן, אוֹ יִכְבַּד; אֲבָל שֶׁיִּתְחַיֵּב, אוֹ יִהְיֶה בּוֹ נִמְנָע ־אֵין זֶה כְּלָל. וְאִלּוּ הָיָה הָאָדָם מֻכְרַח עַל פְּעֻלּוֹתָיו ־יִהְיוּ בְּטֵלוֹת מִצְווֹת הַתּוֹרָה וְאַזְהָרוֹתֶיהָ וְהָיָה הַכֹּל שֶׁקֶר גָּמוּר, אַחַר שֶׁאֵין בְּחִירָה לָאָדָם בְּמַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה. וְכֵן הָיָה מִתְחַיֵּב בִּטּוּל הַלִּמּוּד וְהַהִתְלַמְּדוּת, וְלִמּוּד כָּל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת. הָיָה כָּל זֶה הֶבֶל וּלְבַטָּלָה, אַחַר שֶׁהָאָדָם אִי אֶפְשָׁר לוֹ כְּלָל ־מִפְּנֵי הַגּוֹרֵם הַמַּכְרִיחַ אוֹתוֹ מִחוּץ זוּלָתוֹ, לְפִי דַעַת הָאוֹמְרִים זֶה ־שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הַפֹּעַל הַפְּלוֹנִי, וּמְבְּלִי שֶׁיֵּדַע הַחָכְמָה הַפְּלוֹנִית, וְשֶׁלֹּא תִּהְיֶה לוֹ הַמִּדָּה הַפְּלוֹנִית. וְהָיָה הַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ גַם כֵּן עָוֶל גָּמוּר: הֵן מִמֶּנּוּ קְצָתֵנוּ לִקְצָתֵנוּ, הֵן מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָנוּ. שֶׁזֶּה שִׁמְעוֹן שֶׁהָרַג לִרְאוּבֵן ־אַחַר שֶׁזֶּה מֻכְרָח שֶׁיַּהֲרֹג, וְזֶה מֻכְרַח שֶׁיֵּהָרֵג, ־לָמָּה נֶעֱנָשׁ שִׁמְעוֹן? וְאֵיךְ יִתָּכֵן גַם כֵּן עָלָיו יִתְבָּרַךְ, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא, שֶׁיַּעֲנִישֵׁהוּ עַל פֹּעַל שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֵׂהוּ; וַאֲפִילּוּ הִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא יַעֲשֵׂהוּ לֹא הָיָה יָכוֹל? וְהָיוּ בְטֵלוֹת גַּם כֵּן הַהֲכָנוֹת כֻּלָּן עַד סוֹפָן: מִבְּנוֹת בָּתִּים, וְכִנּוּס הַמָּמוֹן, וְלִבְרֹחַ בְּעֵת הַפַּחַד, וְזוּלָתָם מִן הַדּוֹמִים לָהֶם ־כִּי אֲשֶׁר נִגְזַר שֶׁיִּהְיֶה, אִי־אֶפְשָׁר מִבִּלְתִּי הֱיוֹת? וְזֶה כֻּלּוֹ שֶׁקֶר גָּמוּר וּכְנֶגֶד הַמֻּשְׂכָּל וְהַמֻּרְגָּשׁ; וַהֲרִיסוּת חוֹמַת הַתּוֹרָה; וְלִגְזֹר עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעָוֶל, חָלִילָה לּוֹ מִמֶּנּוּ.
אָמְנָם, הָאֱמֶת אֲשֶׁר אֵין סָפֵק בּוֹ, שֶׁפְּעֻלּוֹת הָאָדָם כֻּלָּן מְסוּרוֹת לוֹ: אִם יִרְצֶה ־יַעֲשֶׂה; וְאִם לֹא יִרְצֶה ־לֹא יַעֲשֶׂה, מִבִּלְתִּי הֶכְרַח שֶׁיַּכְרִיחֵהוּ עָלָיו ־וּמִפְּנֵי זֶה רָאוּי לְצָוּוֹתוֹ. אָמַר: רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה ־וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים (דברים ל טו־יט), וְשָׂם הַבְּחִירָה לָנוּ בָּהֶם. וְחִיֵּב הָעֹנֶשׁ לְמִי שֶׁיַּמְרֶה; וְהַגְּמוּל לְמִי שֶׁיַּעֲבֹד: אִם תִשְׁמְעוּ; וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ. וְחִיֵּב הַלִּמּוּד וְהַהִתְלַמְּדוּת: וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם (שם יא יט) וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם (שם הא), וְכָל מַה שֶּׁבָּא בְּלִמּוּד הַמִּצְווֹת. וְחִיֵּב גַּם כֵּן הַהֲכָנוֹת כֻּלָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ (דברים כב ח); פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה (שם כ ה־ז); בַּמֶּה יִשְׁכַּב; (שמות כב יז); לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב (דברים כד ו), וְהַרְבֵּה בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים מִזֶּה הָעִנְיָן, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַהֲכָנוֹת.
אֲבָל מַה שֶּׁנִּמְצָא לַחֲכָמִים, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, וְהוּא אָמְרָם: ''הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם'' ־הִיא גַּם כֵּן אֱמֶת, וְנוֹטֶה לְצַד מַה שֶּׁזָּכַרְנוּ. אֶלָּא שֶׁהַרְבֵּה פְעָמִים יִטְעוּ בוֹ בְּנֵי אָדָם וְיַחְשְׁבוּ קְצַת פְּעֻלּוֹת הָאָדָם הַבָּאוֹת לִבְחִירָתוֹ, שֶׁהוּא מֻכְרָח עֲלֵיהֶם: כְּזִוּוּג פְּלוֹנִי, אוֹ הֱיוֹת הַמָּמוֹן בְּיָדוֹ ־וְזֶה בִּלְתִּי אֱמֶת. כִּי זֹאת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לְקָחָהּ בִּכְתֻבָּה וְקִדּוּשִׁין וְהִיא כְּשֵׁרָה לוֹ, וּלְקָחָהּ לוֹ לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה, וְהִיא מִצְוָה ־וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא יִגְזֹר בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה. וְאִם יְהֵא בַּנִּשּׂוּאִין אִסּוּר, הִיא עֲבֵרָה ־וְהַשֵּׁם לֹא יִגְזֹר בַּעֲשִׂיַּת הָעֲבֵרָה. וְכֵן זֶה אֲשֶׁר גָּזַל מָמוֹן פְּלוֹנִי, אוֹ גְּנָבוֹ מִמֶּנּוּ, אוֹ הוֹנָה אוֹתוֹ וְכִחֶשׁ בּוֹ וְנִשְׁבַּע עָלָיו בְּשֶׁקֶר ־אִם נֹאמַר, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּזַר עַל זֶה שֶּׁיַּגִּיעַ זֶה הַמָּמוֹן לְיָדוֹ, וְשֶׁיֵּצֵא מִיַּד זֶה הָאַחֵר ־כְּבָר גָּזַר בַּעֲבֵרָה? וְאֵין הָעִנְיָן כֵּן. אֲבָל כֹּל פְּעֻלּוֹת הָאָדָם מְסוּרוֹת לוֹ וּתְלוּיוֹת בִּבְחִירָתוֹ ־בָּהֶן בְּלֹא סָפֵק יִמָּצְאוּ הַמִּצְווֹת וְהָעֲבֵרוֹת. כִּי כְּבָר בֵּאַרְנוּ בַּפֶּרֶק הַשֵּׁנִי: שֶׁמִּצְווֹת הַתּוֹרָה וְאַזְהָרוֹתֶיהָ הֵן בַּפְּעֻלּוֹת אֲשֶׁר לָאָדָם בָּהֶן בְּחִירָה שֶׁיַּעֲשֵׂם, אוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֵׂם. וּבְזֶה הַחֵלֶק מִן הַנֶּפֶשׁ תִּמָּצֵא יִרְאַת שָׁמַיִם, וְאֵינָהּ בִּידֵי שָׁמַיִם ־אֲבָל נִמְסְרָה לְבְחִירַת הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אִם כֵּן מַהוּ אָמְרָם: ''הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם''? אָמְנָם יִרְצוּ בוֹ הָעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים, אֲשֶׁר אֵין בְּחִירָה לָאָדָם בָּהֶם, כְּגוֹן: בִּהְיוֹתוֹ אָרֹךְ, אוֹ קָצָר; אוֹ רֶדֶת הַמָּטָר, אוֹ עֲצִירָה, אוֹ הֶפְסֵד הָאֲוִיר, אוֹ זַכּוּתוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם מִכָּל מַה שֶּׁבָּעוֹלָם ־זוּלַת תְּנוּעַת הָאָדָם וּמְנוּחָתוֹ.
וְאָמְנָם זֶה הָעִנְיָן אֲשֶׁר בֵּאֲרוּ חֲכָמִים, שֶׁהַמִּצְווֹת וְהָעֲבֵרוֹת אֵינָן בִּידֵי שָׁמַיִם וְלֹא בִרְצוֹנוֹ, אֲבָל בִּרְצוֹן הָאָדָם ־נִמְשְׁכוּ בָזֶה אַחַר דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהוּא אָמְרוֹ: מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב (איכה ג לח). שֶׁ ''הָרָעוֹת'' ־הֵם: הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים, וְ־''הַטּוֹב'' ־הֵם: הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים. וְאָמַר: שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ גּוֹזֵר עַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת רַע אוֹ טוֹב. וְאַחַר שֶׁהָעִנְיָן כֵּן ־רָאוּי לָאָדָם לְהִתְאוֹנֵן וְלִבְכּוֹת עַל מַה שֶּׁעָשָׂה מִן הַחֲטָאִים וְהָעֲבֵרוֹת, אַחַר שֶׁפָּשַׁע בִּרְצוֹנוֹ, וְאָמַר: מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חַי, גֶּבֶר עַל חֲטָאָיו (שם לט). וְאַחַר־כָּךְ שָׁב וְאָמַר: שֶׁרְפוּאוֹת זֶה הֶחֳלִי בְּיָדֵינוּ. כִּי כְּמוֹ שֶׁפָּשַׁעְנוּ בִּבְחִירָתֵנוּ ־כֵּן לָנוּ לָשׁוּב מִמַּעֲשֵׂינוּ הָרָעִים; וְאָמַר אַחַר כָּךְ: נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקוֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד ד', נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם (שם מ־מא).
אֲבָל הַמַּאֲמָר הַמְפֻרְסָם אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, וְגַם יִמָּצְאוּ מִמֶּנּוּ בְּדִבְרֵי הַחֲכָמִים וּבְדִבְרֵי הַנְּבִיאִים גַם כֵּן, וְהוּא: שֶׁיְּשִׁיבַת הָאָדָם וְקִימָתוֹ, וְכָל תְּנוּעוֹתָיו בִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְחֶפְצוֹ ־הוּא מַאֲמָר אֲמִתִּי עַל צַד אֶחָד, וְהוּא: כְּמִי שֶׁהִשְׁלִיךְ אֶבֶן עַל הָאֲוִיר וְיָרְדָה לְמַטָּה, שֶּׁאָמַרְנוּ בָהּ: שֶׁבִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָרְדָה ''לְמַטָּה'', וְהוּא מַאֲמָר אֲמִתִּי: שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה שֶּׁתִּהְיֶה הָאָרֶץ כֻּלָּהּ בַּמֶּרְכָּז; וּמִפְּנֵי זֶה בְּכָל עֵת שֶׁיַּשְׁלִיכוּ חֵלֶק מִמֶּנָּה לְמַעְלָה, יִתְנוֹעֲעוּ אֶל הַמֶּרְכָּז. וְכֵן כָּל חֵלֶק מֵחֶלְקֵי הָאֵשׁ מִתְנוֹעֵעַ לְמַעְלָה בָּרָצוֹן שֶׁקָּדַם לִהְיוֹת מִתְנוֹעֵעַ לְמָעְלָה. לֹא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה בְּעֵת שֶׁהִתְנוֹעֵעַ זֶה הַחֵלֶק מִן הָאָרֶץ, שֶׁיִּתְנוֹעֵעַ לְמָטָּה. וּבָזֶה חוֹלְקִים הַמְדַבְּרִים. כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים: שֶׁהָרָצוֹן בְּכָל דָּבָר עֵת אַחַר עֵת תָּמִיד. וְלֹא כֵן נַאֲמִין אֲנָחְנוּ. אַךְ הָרָצוֹן הָיָה בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁיִּמָּשְׁכוּ הַדְּבָרִים כֻּלָּם עַל טִבְעָם תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ (קהלת א ט). וּמִפְּנֵי זֶה הֻצְרְכוּ הַחֲכָמִים לוֹמַר: כִּי כָל הַמּוֹפְתִים הַיּוֹצְאִים חוּץ לַטֶּבַע אֲשֶׁר הָיוּ, וְגַם אֲשֶׁר עֲתִידִים לִהְיוֹת מֵאֲשֶׁר יָעַד בָּהֶם הַכָּתוּב ־כֻּלָּם קָדַם בָּהֶם הָרָצוֹן בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית; וְהוּשַׂם בְּטֶבַע הַדְּבָרִים אָז שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ בָּהֶם מַה שֶּׁיִּתְחַדֵּשׁ. וְכַאֲשֶׁר יִתְחַדֵּשׁ הַדָּבָר בְּעֵת הַצֹּרֶךְ יַחְשְׁבוּ הָרוֹאִים בּוֹ שֶׁעַתָּה נִתְחַדֵּשׁ ־וְאֵין הַדָּבָר כֵּן.
וּכְבָר הִרְחִיבוּ בְּזֶה הָעִנְיָן הַרְבֵּה בְּמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת וְזוּלָתוֹ, וּמַאֲמָרָם בְּזֶה הָעִנְיָן: ''עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג''. וְתִמְצָאֵם, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, תָּמִיד בְּכָל דִּבְרֵיהֶם בּוֹרְחִים מִתֵּת הָרָצוֹן בְּדָבָר אַחַר דָּבָר, וּבָעֵת אַחַר עֵת. וְעַל זֶה הַצַּד יֵאָמֵר בָּאָדָם כְּשֶׁיָּקוּם וְיֵשֵׁב: שֶׁבִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קָם וְיָשַׁב, רוֹצֶה לוֹמַר: שֶׁהוּשַׂם בְּטִבְעוֹ בִּתְחִלַּת בְּרִיאָתוֹ שֶׁיָּקוּם וְיֵשֵׁב בִּבְחִירָתוֹ; לֹא שֶׁהוּא רוֹצֶה עַתָּה בְּעֵת קוּמוֹ שֶׁיָּקוּם, אוֹ שֶׁלֹּא יָקוּם, כְּמוֹ שֶׁלֹּא רוֹצֶה עַתָּה בִּנְפִילַת הָאֶבֶן הַזֹּאת שֶׁתִּפֹּל. וּכְלַל הַדָּבָר שֶׁנַּאֲמִין בּוֹ, הוּא: כִּי כְמוֹ שֶׁרָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נִצַּב הַקּוֹמָה, רְחַב הֶחָזֶה, בַּעַל אֶצְבָּעוֹת ־כֵּן רָצָה שֶׁיִּתְנוֹעֵעַ וְיָנוּחַ מֵעַצְמוֹ, וְיַעֲשֶׂה פְּעֻלּוֹת בִּבְחִירָתוֹ: אֵין מַכְרִיחַ לוֹ עֲלֵיהֶם, וְלֹא מוֹנֵעַ מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בַּתּוֹרָה הָאֲמִתִּית, הַמְבָאֶרֶת זֶה הָעִנְיָן בְּאָמְרָהּ: הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע (בְּרֵאשִׁית ג כב). וּכְבָר בֵּאֵר הַתַּרְגּוּם בְּפֵרוּשׁ, שֶׁהָרָצוֹן בּוֹ: ''מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע'' ־רוֹצֶה לוֹמַר: שֶׁהוּא הָיָה אֶחָד בָּעוֹלָם, רְצוֹנִי לוֹמַר: מִין שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ מִין אַחֵר שֶׁיִּשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ בְּזֶה הָעִנְיָן אֲשֶׁר נִמְצָא בוֹ, וְהוּא: שֶׁמֵּעַצְמוֹ וּמִנַּפְשׁוֹ יֵדַע הַטּוֹב וְהָרַע וְיַעֲשֶׂה אֵיזֶה מֵהֶם שֶׁיִּרְצֶה, וְאֵין מוֹנֵעַ לוֹ מֵהֶם. וְאַחַר שֶׁהוּא כֵן, אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁלַח יָדוֹ וְיִקַּח מִזֶּה וְאָכַל וָחַי לְעוֹלָם (שם).
וְאַחַר שֶׁיִּתְחַיֵּב זֶה בִּמְצִיאוּת הָאָדָם, רְצוֹנִי לוֹמַר: שֶׁיַּעֲשֶׂה בִּבְחִירָתוֹ פְּעֻלּוֹת הַטּוֹב וְהָרַע כַּאֲשֶׁר יִרְצֶה, אִם כֵּן יִתְחַיֵּב לְלַמְּדוֹ דַּרְכֵי הַטּוֹב וְהָרַע, וְשֶׁיְּצַוֵּהוּ וְיַזְהִירֵהוּ וְיַעֲנִישֵׁהוּ וְיִגְמְלֵהוּ ־וְיִהְיֶה כָּל זֶה יֹשֶׁר. וְכֵן רָאוּי לוֹ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בַּפְּעֻלּוֹת הַטּוֹבוֹת, עַד שֶׁיִּהְיוּ לוֹ הַמַּעֲלוֹת; וְיִתְרַחֵק מִן הַפְּעֻלּוֹת הָרָעוֹת, עַד שֶׁיָּסוּרוּ מִמֶּנּוּ הַפְּחִיתִיּוֹת, אֲשֶׁר הֵן נִמְצָאוֹת אִתּוֹ. וְלֹא יֹאמַר שֶׁהֵן בְּעִנְיַן שֶׁאֵינָן יְכוֹלוֹת לְהִשְׁתַּנּוֹת ־כִּי כָל עִנְיָן אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּנּוֹת מִן הַטּוֹב אֶל הָרָע וּמִן הָרַע אֶל הַטּוֹב, וְהַכֹּל בִּבְחִירָתוֹ. וּמִפְּנֵי זֶה הָעִנְיָן זָכַרְנוּ כָּל מַה שֶּׁזָּכַרְנוּ מֵעִנְיַן הַמִּצְווֹת וְהָעֲבֵרוֹת.
וְהִנֵּה נִשְׁאַר עָלֵינוּ לְבָאֵר דָּבָר אֶחָד מִזֶּה הָעִנְיָן, וְהוּא: שֶׁיֵּשׁ מִפְּסוּקִים יַחְשְׁבוּ בָהֶם בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִגְזֹר בְּמֶרִי, וְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַכְרִיחַ עָלָיו ־זֶה שֶׁקֶר, וּצְרִיכִים אָנוּ לְבָאֲרָם, כִּי הַרְבֵּה מִבְּנֵי הָאָדָם הִתְבַּלְבְּלוּ בָהֶם. וּמִזֶּה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְאַבְרָהָם: וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה (בְּרֵאשִׁית טו יג), אָמְרוּ: הֲלֹא תִרְאֶה שֶׁגָּזַר עַל הַמִּצְרִיִּים שֶׁיַּחְמְסוּ זֶרַע אַבְרָהָם ־וְלָמָּה עֲנָשָׁם, הֲלֹא בְּהֶכְרֵחַ, בִּגְזֵרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתְעַלֶּה הִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם? וְהַתְּשׁוּבָה לָאֵלּוּ: שֶׁזֶּה הָעִנְיָן דּוֹמֶה כְּאִלּוּ אָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהַנּוֹלָדִים לֶעָתִיד יִהְיֶה מֵהֶם מוֹרֵד, וְעוֹבֵד וְחָסִיד וָרָע ־וְזֶה אֲמִתִּי. וְלֹא מִפְּנֵי זֶה הַמַּאֲמָר הִתְחַיֵּב פְּלוֹנִי הָרַע לִהְיוֹת רָע; וְלֹא פְּלוֹנִי הַצַּדִּיק לִהְיוֹת צַדִּיק עַל כָּל פָנִים. אֲבָל כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה מֵהֶם לִהְיוֹת רַע ־יִהְיֶה בִּבְחִירָתוֹ; וְאִלּוּ הָיָה רוֹצֶה לִהְיוֹת צַדִּיק ־הָיָה יָכוֹל, וְאֵין מוֹנֵעַ לוֹ. וְכֵן כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק אִלּוּ הָיָה רוֹצֶה לִהְיוֹת רַע, לֹא הָיָה מוֹנֵעַ לוֹ מִזֶּה. כִּי הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא אֲמָרָם עַל אִישׁ יָדוּעַ, עַד שֶׁיֹּאמַר: ''כְּבָר נִגְזַר עָלָיו''; וְאָמְנָם בָּאוּ הַדְּבָרִים לַכְּלָל וְנִשְׁאַר כָּל אִישׁ וָאִישׁ בִּבְחִירָתוֹ בְּעִיקַּר יְצִירָתוֹ. וְכֵן כָּל אִישׁ וָאִישׁ מִן הַמִּצְרִיִּים אֲשֶׁר חָמְסוּ וְעִנּוּ אוֹתָם, הָיָה בִּבְחִירָתוֹ שֶׁלֹּא יַחְמְסֵם, אִלּוּ הָיָה רוֹצֶה, כִּי לֹא נִגְזַר עַל הָאִישׁ בְּפְרָט שֶׁיַחְמְסֵם.
וְזֹאת הַתְּשׁוּבָה בְּעַצְמָהּ נָשִׁיב עַל אָמְרוֹ: הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכָר (דברים לא, טז). שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה, וּבֵין אָמְרוֹ: ''כָּל מִי שֶׁיַּעֲבֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים ־יֵעָשֶׂה בּוֹ כַּךְ וְכָךְ''. שֶׁאִם לֹא יִמָּצֵא לְעוֹלָם מִי שֶׁיַּעֲבֹד אוֹתָהּ, תִּהְיֶה הַהַפְחָדָה לְבַטָּלָה; וְיִהְיוּ הַקְּלָלוֹת כֻּלָּן לְבַטָּלָה. וְכֵן הָעֳנָשִׁים אֲשֶׁר בַּתּוֹרָה. אֵין לָנוּ לוֹמַר, כַּאֲשֶׁר מָצָאנוּ דִּין סְקִילָה בַּתּוֹרָה ־שֶׁזֶּה שֶׁחִלֵּל שַׁבָּת הָיָה מֻכְרָח לְחַלֵּל; וְלֹא מִפְּנֵי הַקְּלָלוֹת שֶׁבָּאוּ בַתּוֹרָה, נֹאמַר: שֶׁאֲשֶׁר עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְחָלוּ עֲלֵיהֶם הַקְּלָלוֹת הָהֵן, שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם לְעָבְדָהּ ־אֲבָל בִּבְחִירָתוֹ עֲבָדָהּ כָּל מִי שֶׁעֲבָדָהּ וְחָל עָלָיו הָעֹנֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: גַּם הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם וְגוֹ' (ישעיה סו ג) גַם אֲנִי אֶבְחַר בְּתַעֲלוּלֵיהֶם וּמְגוּרֹתָם אָבִיא לָהֶם (שם ד).
אֲבָל אָמְרוֹ: וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה (שְׁמוֹת יד ד), וְאַחַר כָּךְ עֲנָשׁוֹ וֶהֱמִיתוֹ ־יֵשׁ בּוֹ מָקוֹם לְדַבֵּר וְיַעֲלֶה מִמֶּנּוּ בְּיָדֵנוּ שֹׁרֶשׁ גָּדוֹל. וְהִסְתַּכֵּל מַאֲמָרִי בְּזֶה הָעִנְיָן וְשִׂים אֵלָיו לִבְּךָ, וְחַבֵּר אוֹתוֹ עַל דִּבְרֵי זוּלָתִי ־וּבְחַר לְךָ הַטּוֹב. וְהוּא אֶצְלִי: שֶׁפַּרְעֹה וְסִיעָתוֹ אִלּוּ לֹא הָיָה לָהֶם חֵטְא אֶלָּא שֶׁלֹּא שִׁלְּחוּ יִשְׂרָאֵל, הָיָה הָעִנְיָן מְסֻפָּק עַל כָּל פָּנִים ־שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנָעָם מִלִּשְׁלֹחַ אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו (שְׁמוֹת י א). וְאֵיךְ הָיָה מְבַקֵּשׁ מֵהֶם לְשַׁלְּחָם, וְהֵם מֻכְרָחִים שֶׁלֹּא לְשַׁלְּחָם? וְאֵיךְ עֲנָשָׁם אַחַר כָּךְ כַּאֲשֶׁר לֹא שִׁלְּחָם ־וְזֶה נִרְאֶה עָוֶל בְּלֹא סָפֵק, וְסוֹתֵר כָּל מַה שֶּׁהִקְדַּמְנוּ הַצָּעָתוֹ? אֶלָּא שֶׁאֵין הָעִנְיָן כֵּן. אֲבָל פַּרְעֹה וְסִיעָתוֹ מָרוּ בִּבְחִירָתָם בְּלִי הַכְרֵחַ, וְחָמְסוּ הַגֵּרִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּתוֹכָם וְעִוְּלוּ עֲלֵיהֶם עָוֶל גָּמוּר, כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּבֵאוּר: וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ: הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ (שם א ט־ י) ־וְזֹאת הַפְּעֻלָּה הָיְתָה מֵהֶם בִּבְחִירָתָם מִבְּלִי הַכְרֵחַ, רַק בְּרֹעַ לְבָבָם. וְהָיָה עֹנֶשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָהֶם עַל זֶה לְמָנְעָם מֵהַתְּשׁוּבָה, עַד שֶׁיָּחוּלוּ עֲלֵיהֶם מֵהָעֳנָשִׁים מַה שֶּׁהָיָה רָאוּי לָהֶם מִן הַדִּין. וּמְנִיעָתָם מֵהַתְּשׁוּבָה הִיא ־שֶׁלֹּא יְשַׁלְּחֵם. וּכְבָר בֵּאֵר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זֶה הָעִנְיָן וְהוֹדִיעוֹ: שֶׁאִלּוּ הָיָה רוֹצֶה לְהוֹצִיאָם לְבָד, הָיָה מְאַבֵּד אוֹתוֹ וְסִיעָתוֹ וְהָיוּ יוֹצְאִים מְהֵרָה מֵאֵין אִחוּר. אָמְנָם, רָצָה עִם הוֹצִיאוֹ אוֹתָם לְעָנְשָׁם עַל מַה שֶּׁקָּדַם מֵחֲמַת שִׁעְבּוּדָם, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחַ וְאָמַר: וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵיכֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל (בְּרֵאשִׁית טו יד) ־וְאִי אֶפְשָׁר לְעָנְשָׁם אִלּוּ הָיוּ עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה; וְעַל כֵּן נִמְנְעוּ מֵהַתְּשׁוּבָה וְהֶחֱזִיקוּ בָהֶם. וְהוּא אָמְרוֹ: כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וָאַךְ אוֹתְךָ וְאֶת עַמְּךָ בַּדָּבֶר וַתִּכָּחֵד מִן הָאָרֶץ. וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ (שְׁמוֹת ט, טו־ טז).
וְאֵין לְדַקְדֵּק עָלֵינוּ אִם נֹאמַר: שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲנֹשׁ הָאָדָם וְיִמְנָעֵהוּ מֵהַתְּשׁוּבָה וְלֹא יַעַזְבֵהוּ לִבְחֹר בִּתְשׁוּבָה ־כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ יֵדַע הַחַטָּאִים, וּלְפִי חָכְמָתוֹ וְיָשְׁרוֹ יִהְיֶה שִׁעוּר הָעֹנֶשׁ: פְּעָמִים בָּעוֹלָם הַבָּא לְבָד, וּפְעָמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה לְבָד, וּפְעָמִים בִּשְׁנֵיהֶם. וְעָנְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה חָלוּק: פְּעָמִים יַעֲנשׁ בְּגוּף, פְּעָמִים בְּמָמוֹן, וּפְעָמִים בִּשְׁנֵיהֶם. וְכַאֲשֶׁר יִבְטְלוּ קְצָת תְּנוּעוֹת בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם בִּבְחִירָתוֹ עַל צַד הָעֹנֶשׁ: כְּבִטּוּל יָדוֹ מִן הַמְּלָאכָה שֶׁלֹּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בָּהּ מְאוּמָה, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לִירָבְעָם בֶּן נְבָט, אוֹ לְסַמֵּא עֵינָיו מִן הָרְאוּת, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לְאַנְשֵׁי סְדוֹם, הַנֶּאֱסָפִים עַל פֶּתַח לוֹט ־כֵּן יְבַטֵּל מִמֶּנּוּ בְּחִירַת הַתְּשׁוּבָה, עַד שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר אֵלֶיהָ כְּלָל וְיָמוּת בְּחֶטְאוֹ. וְלֹא נִתְחַיֵּב לָדַעַת חָכְמָתוֹ, עַד שֶׁנֵּדַע לָמָּה עָנַשׁ זֶה בְּזֶה הַמִּין מִן הָעֹנֶשׁ וְלֹא עֲנָשׁוֹ בְּמִין אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁלֹּא נֵדַע מֶה הָיְתָה הַסִּבָּה לִהְיוֹת לְזֶה הַמִּין זֹאת הַצּוּרָה, וְלֹא הָיְתָה לוֹ צוּרָה אַחֶרֶת. אֲבָל הַכְּלָל: כִּי כָל דְּרָכָיו חֶסֶד וּמִשְׁפָּט, וְיַעֲנִישׁ הַחוֹטֵא כְּפִי חֶטְאוֹ, וְיִגְמֹל הַמֵּיטִיב כְּפִי הֲטָבָתוֹ.
וְאִם תֹּאמַר: לָמָּה בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל פַּעַם אַחַר פַּעַם, וְהוּא נִמְנָע מִלְּשַׁלְּחָם? וְלָמָּה לֹא בָאוּ עָלָיו הַמַּכּוֹת וְהוּא עוֹמֵד בְּמִרְדּוֹ עַל עִקְּשׁוּתוֹ ־כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ: שֶׁעָנְשׁוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא: שֶׁיַּעֲמֹד עַל עִקְּשׁוּתוֹ ־וְלֹא הָיָה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְבַטֵּל מַה שֶּׁאִי־אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ? וְזֶה גַם־כֵּן הָיָה לְחָכְמָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיּוֹדִיעֵהוּ: שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְבַטֵּל בְּחִירָתוֹ כְּשֶׁיִּרְצֶה לְבַטְּלָהּ. וְאָמַר לוֹ: ''הִנְנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּשַׁלְּחֵם, וְאִם תְּשַׁלְּחֵם ־תִּהְיֶה נִצּוֹל, רַק יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה לֹא תְשַׁלְּחֵם ־עַד שֶׁתָּמוּת''. וְהָיָה הוּא צָרִיךְ שֶׁיּוֹדֶה לְשַׁלְּחָם, עַד שֶׁיַּרְאֶה הֵפֶךְ דִּבְרֵי הַנָּבִיא שֶׁאָמַר, שֶׁהוּא יִהְיֶה נִמְנָע לְהוֹדוֹת ־וְלֹא הָיָה יָכוֹל. וְהָיָה בָזֶה אוֹת גָּדוֹל וּמְפֻרְסָם אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ (שמות ט טז), שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲנֹשׁ הָאָדָם: שֶׁיִּמְנָעֵהוּ בְּחִירַת פְּעֻלָּה אַחַת וְיוֹדִיעֵהוּ בָּזֶה, שֶׁלֹּא יוּכַל לִמְשֹׁךְ נַפְשׁוֹ וּלַהֲשִׁיבָהּ אֶל הַבְּחִירָה הַהִיא.
וְעַל זֶה הַצַּד בְּעַצְמוֹ הָיָה עֹנֶשׁ סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן. כִי לְמַה שֶּׁקָּדַם מִמִּרְיוֹ אֲשֶׁר לֹא הֻכְרַח עָלָיו, עֲנָשׁוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּנָעוֹ מֵהַעֲבִיר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּלוֹ מֵהָפִיק רְצוֹן יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁנִּלְחֲמוּ עִמּוֹ וַהֲרָגוּהוּ. וְהוּא אָמְרוֹ: וְלֹא אָבָה סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַעֲבִרֵנוּ בּוֹ, כִּי הִקְשָׁה ד' אֱלֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ וְגוֹ' (דברים ב ל). וַאֲשֶׁר הֵבִיא לִהְיוֹת עִנְיָן זֶה הַפָּסוּק קָשֶׁה עַל הַמְפָרְשִׁים כֻּלָם ־מִפְּנֵי שֶׁחָשְׁבוּ, כִּי לֹא נֶעֱנַשׁ סִיחוֹן אֶלָּא שֶׁלֹּא הִנִּיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבוּלוֹ. וְאָמְרוּ: אֵיךְ עֲנָשׁוֹ ־וְהוּא מֻכְרָח, כִּי הִקְשָׁה ד' אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ? כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ רַבִּים שֶׁלֹּא נֶעֱנַשׁ פַּרְעֹה וְעַמּוֹ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶּׁלֹּא שִׁלְּחוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם ־וְאֵין הָעִנְיָן כֵּן, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
וּכְבָר בֵּאֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יַעֲנִישׁ קְצָת הַמּוֹרְדִים: שֶׁיִּמְנַע מֵהֶם הַתְּשׁוּבָה וְלֹא יַעֲזֹב הַבְּחִירָה בְּיָדָם בְּאָמְרוֹ: הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע, וּלְבָבוֹ יָבִין, וְשָׁב וְרָפָא לוֹ (יְשַׁעְיָה ו י). וְזֶה הַדָּבָר פָּשׁוּט אֵין צֹרֶךְ לְפָרֵשׁ, אֲבָל הוּא מַפְתֵּחַ לְמַנְעוּלִים רַבִּים. וְעַל זֶה הָעִקָּר הוֹלְכִים דִּבְרֵי אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, בְּאָמְרוֹ עַל הַכּוֹפְרִים מֵאַנְשֵׁי דּוֹרוֹ: וְאַתָּה הֲסִבּוֹתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית (מלכיםא יח לז). רְצוֹנוֹ לוֹמַר: כַּאֲשֶׁר חָטְאוּ בִרְצוֹנָם, הָיָה עָנְשָׁם עֲלֵיהֶם מֵאִתְּךָ שֶׁתָּסֵב לִבָּם אֲחוֹרַנִּית מִדֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה, וְלֹא תַנִּיחַ לָהֶם הַבְּחִירָה, וְלֹא רָצוּ לְהַנִּיחַ הַחֵטְא הַהוּא. וְהִתְמִידוּ מִפְּנֵי זֶה עַל כְּפִירָתָם, בְּאָמְרוֹ: חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ (הוֹשֵׁעַ ד יז). רְצוֹנוֹ לוֹמַר: שֶׁהוּא מִתְחַבֵּר אֶל הָעֲצַבִּים בִּבְחִירָתוֹ וְאוֹהֵב אוֹתָם ־עָנְשֵׁהוּ שֶׁיֻּנַּח עַל אַהֲבָתָם, וְזֶה עִנְיַן ''הַנַּח לוֹ''. וְזֶהוּ מִן הַפֵּרוּשִׁים הַטּוֹבִים לְמִי שֶׁיָּבִין דַּקּוּת הָעִנְיָנִים.
אָמְנָם, מַאֲמַר יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁאָמַר לָמָּה תַתְעֵנוּ ד' מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ (ישעיה סג יז) ־אֵינוֹ מִזֶּה הָעִנְיָן כְּלָל, וְאֵינוֹ נִתְלֶה בְדָבָר מִמֶּנּוּ. וְאָמְנָם עִנְיָן אֵלּוּ הַדְּבָרִים כְּפִי מַה שֶּׁבָּא לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו: שֶׁהַנָּבִיא הַהוּא הָיָה מִתְרַעֵם עַל גָּלוּתֵנוּ וְגֵרוּתֵנוּ, וְהֶפְסֵק מֶמְשַׁלְתֵּנוּ, וְתִגְבֹּרֶת הָאֻמּוֹת עָלֵינוּ, וְאָמַר עַל זֶה דֶּרֶךְ תְּפִלָּה: ד' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל! כְּשֶׁיִּרְאוּ יִשְׂרָאֵל תִּגְבֹּרֶת הַכּוֹפְרִים ־יִתְעוּ מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְיִטְעֶה לִבָּם מִיִּרְאָתֶךָ, וּכְאִלּוּ הָיִיתָ אַתָּה הַסִּבָּה לַסְּכָלִים הָאֵלֶּה לָצֵאת מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת. כְּמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר: מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ד' וְגוֹ' (במדבר יד טו־טז). וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר אַחַר זֶה: שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ (ישעיה סג יז). רְצוֹנוֹ לוֹמַר: עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּעִנְיָן חִלּוּל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וּכְמוֹ שֶׁבֵּאֵר בִּתְרֵי־עָשָׂר מַאֲמַר הַנִּמְשָׁכִים אַחַר אֱמֶת, הַמְנֻצָּחִים מִן הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים בִּזְמַן הַגָּלוּת, אֲשֶׁר מְסַפֵּר דִּבְרֵיהֶם: כָּל עֹשֵׂה רָע טוֹב בְּעֵינֵי יְיָ וּבָהֶם הוּא חָפֵץ, אוֹ אַיֵּה אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט? ! (מלאכי ב יז). וְסִפֵּר מִדִּבְרֵיהֶם הַמּוּבָן מֵאֹרֶךְ הַגָּלוּת: אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים, וּמַה בֶּצַּע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית מִפְּנֵי ד' צְבָאוֹת, וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים (שם ג יד־טו). וְהִבְטִיחָנוּ שָׁם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עָתִיד לְבָאֵר הָאֱמֶת, וְאָמַר בָּזֶה: וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע וְגוֹ' (שם יח).
אֵלּוּ הַפְּסוּקִים הַמְסֻפָּקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּקְרָא שֶׁיֵּרָאֶה מֵהֶם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַכְרִיחַ עַל הַעֲבֵרוֹת ־וְהִנֵּה בֵּאַרְנוּ עִנְיָנָם בְּלֹא סָפֵק, וְהוּא בֵּאוּר אֲמִתִּי עִם טוּב הִתְבּוֹנְנוּת. וְנִשְׁאַרְנוּ עַל שֹׁרָשֵׁינוּ: שֶׁבִּרְשׁוּת הָאָדָם הִיא הַמִּצְוָה וְהָעֲבֵרָה, וְהוּא הַבּוֹחֵר בִּפְעֻלּוֹתֵיהֶן: מַה שֶּׁיִּרְצֶה לַעֲשׂוֹתוֹ ־יַעֲשֶׂה; וּמַה שֶּׁלֹּא יִרְצֶה לַעֲשׂוֹתוֹ ־לֹא יַעֲשֶׂה; רַק אִם יַעֲנִישֵׁהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל חֶטְאוֹ שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְשֶׁקִּנְיַן הַמַּעֲלוֹת וְהַפְּחִיתוֹת בְּיָדוֹ, וּמִפְּנֵי זֶה ־צָרִיךְ לוֹ שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לִקְנוֹת לְנַפְשׁוֹ הַמַּעֲלוֹת ־שֶׁאֵין לוֹ מֵעִיר זוּלָתוֹ שֶׁיְּעִירֵהוּ עֲלֵיהֶן. וְהוּא אָמְרָם בְּמוּסָרֵי זֹאת הַמַּסֶּכְתָּא: אִם אֵין אֲנִי לִי ־מִי לִי?
וְלֹא נִשְׁאַר מִזֶּה הָעִנְיָן אֶלָּא דָּבָר אֶחָד שֶּׁצָּרִיךְ לְדַבֵּר בּוֹ מְעַט עַד שֶׁתִּשְׁלַם כַּוָּנַת זֶה הַפֶּרֶק. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה בְדַעְתִּי לְדַבֵּר בּוֹ כְּלָל, אֲבָל הַצֹּרֶךְ הֱבִיאַנִּי אֶל זֶה ־וְהוּא: יְדִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָעֲתִידוֹת. שֶׁהִיא הַטַּעֲנָה אֲשֶׁר יִטְעֲנוּ עָלֵינוּ בָּהּ הַחוֹשְׁבִים: שֶׁהָאָדָם מֻכְרָח עַל הַמִּצְוָה וְעַל הָעֲבֵרָה, וְשֶׁכָּל פְּעֻלּוֹת הָאָדָם אֵין לוֹ בְּחִירָה בָּהֵן, אַחַר שֶׁבְּחִירָתוֹ תְּלוּיָה בִּבְחִירַת הָאֱלֹהִים. וַאֲשֶׁר גָּרַם לְזֹאת הָאֱמוּנָה ־הוּא: שֶׁיִּשְׁאַל הַשּׁוֹאֵל: זֶה הָאִישׁ, יָדַע בּוֹ הַבּוֹרֵא אִם יִהְיֶה צַדִּיק אוֹ רָשָׁע, אוֹ לֹא יָדָע? וְאִם תֹאמַר יָדַע ־יִתְחַיֵּב מִזֶּה שֶׁיִּהְיֶה מֻכְרָח עַל הָעִנְיָן הַהוּא אֲשֶׁר יְדָעוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טֶרֶם הֱיוֹתוֹ; אוֹ תִהְיֶה יְדִיעָתוֹ בִּלְתִּי אֲמִתִּית. וְאִם תֹאמַר: שֶׁלֹּא יָדַע מִקֹּדֶם ־יִתְחַיְּבוּ מִזֶּה הַרְחָקוֹת עֲצוּמוֹת, וְיֵהָרְסוּ חוֹמוֹת נִשְׂגָּבוֹת בְּעִנְיָן הַדָּת. לָכֵן שְׁמַע מִמֶּנִּי מַה שֶּׁאֹמַר לְךָ וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ מְאֹד ־כִּי הוּא הָאֱמֶת בְּלֹא סָפֵק.
וְזֶה כְּבָר הִתְבָּאֵר בְּחָכְמַת הָאֱלֹהוּת, רְצוֹנִי לוֹמַר: מַה שֶּׁאַחַר הַטֶּבַע, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּ־''מַדָּע'', וְלֹא חַי בְּ־''חַיִּים'', עַד שֶׁיִּהְיֶה הוּא וְהַמַּדָּע שְׁנֵי דְבָרִים, כְּאָדָם וִידִיעָתוֹ. שֶׁהָאָדָם ־בִּלְתִּי הַמַּדָּע, וְהַמַּדָּע ־בִּלְתִּי הָאָדָם; וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא ־הֵם שְׁנֵי דְבָרִים. וְאִלּוּ הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ בְּמַדָּע, הָיָה מִתְחַיֵּב מִזֶּה הָ־''רִבּוּי'', וְהָיוּ הַנִּמְצָאִים ''הַקַּדְמוֹנִים'' רַבִּים: ד' יִתְבָּרַךְ, וְהַמַּדָּע אֲשֶׁר בּוֹ יֵדַע, וְהַחַיִּים אֲשֶׁר בָּהֶם הוּא חַי, וְהַיְכֹלֶת אֲשֶׁר בָּהּ יָכוֹל, וְכֵן כָּל תְּאָרָיו יִתְבָּרַךְ. וְאָמְנָם זָכַרְתִּי לְךָ תְּחִלָּה טַעֲנָה קְרוֹבָה וְקַלָּה לְהָבִין אוֹתָהּ וּלְהַשְׂכִּילָה לֶהָמוֹן ־כִּי הַטְּעָנוֹת וְהָרְאָיוֹת אֲשֶׁר יַתִּירוּ זֶה הַסָּפֵק הֵן חֲזָקוֹת מְאֹד וּמוֹפְתִיּוֹת אֲמִתִּיּוֹת. וְהִתְבָּאֵר: שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ ־תְּאָרָיו, וּתְאָרָיו ־הוּא, עַד שֶׁיֵּאָמֵר עָלָיו: שֶׁהוּא הַמַּדָּע, וְהוּא הַיּוֹדֵעַ, וְהוּא הַיָּדוּעַ; וְהוּא הַחַי, וְהוּא הַחַיִּים, וְהוּא הַמַּמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ הַחַיִּים. וְכֵן שְׁאָר הַתְּאָרִים. וְאֵלּוּ הָעִנְיָנִים קָשִׁים, וְלֹא תְקַוֶּה לַהֲבִינָם הֲבָנָה שְׁלֵמָה מִשְּׁתֵּי שׁוּרוֹת אוֹ שָׁלֹשׁ מִדְּבָרָי; וְאָמְנָם, יַעֲלֶה בְיָדְךָ מֵהֶם סִפּוּר דְּבָרִים לְבָד.
וּלְזֶה הָעִקָּר הַגָּדוֹל לֹא הִתִּיר הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִי לוֹמַר: ''חֵי ד' צְבָאוֹת'', כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ''חֵי פַּרְעֹה'' (בראשית מב טו), ''חֵי נַפְשְׁךָ'' (שמואלא א טו). רְצוֹנִי לוֹמַר: שֵׁם מְצֹרָף. כִּי הַמְצֹרָף וְהַמִּצְטָרֵף אֵלָיו שְׁנֵי דְבָרִים חֲלוּקִים, וְלֹא יִצְטָרֵף הַדָּבָר לְעַצְמוֹ. וּלְפִי שֶׁחַיֵּי הַשֵּׁם הֵם ־עַצְמוֹ, וְעַצְמוֹ ־חַיָּיו, וְאֵינוֹ דָּבָר אַחֵר זוּלָתוֹ ־לֹא הִזְכִּירוּהוּ בְּצֵרוּף; אַךְ אָמַר: חַי ד' צְבָאוֹת (מלכיםא יח טו); חַי ד' אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת (ירמיה לח טז). הַכַּוָּנָה בָּזֶה: שֶׁהוּא וְחַיָּיו דָּבָר אֶחָד.
וּכְבָר הִתְבָּאֵר כֵּן בַּסֵּפֶר הַנִּקְרָא: ''מַה שֶּׁאַחַר הַטֶּבַע'' ־שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּדַעְתֵּנוּ לְהָבִין מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל הַשְּׁלֵמוּת , וְזֶה ־לִשְׁלֵמוּת מְצִיאוּתוֹ וְחֶסְרוֹן דַּעְתֵּנוּ; וְשֶׁאֵין לִמְצִיאוּתוֹ סִבּוֹת, שֶׁיִּוָּדַע בָּהֶן; וְשֶׁקָּצְרָה דַּעְתֵּנוּ מֵהַשִּׂיגוֹ, כְּקֹצֶר אוֹר הָרְאוּת מֵהַשִּׂיג אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁאֵינוֹ לְחֻלְשַׁת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, אֲבָל לִהְיוֹת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ יוֹתֵר מֵאוֹר הָרְאוּת שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיגוֹ. וּכְבָר דִּבְּרוּ בְּזֶה הָעִנְיָן הַרְבֵּה וְהֵם כֻּלָּם מַאֲמָרִים אֲמִתִּים מְבֹאָרִים.
וְרָאוּי מִפְּנֵי זֶה ־שֶׁלֹּא נֵדַע גַּם כֵּן ''דַּעְתּוֹ'', וְשֶׁלֹּא תְכִילֵהוּ דַּעְתֵּנוּ כְּלָל, אַחַר שֶׁהוּא ־דַּעְתּוֹ, וְדַעְתּוֹ ־הוּא. וְזֶה הָעִנְיָן נִפְלָא מְאֹד, וְהוּא: אֲשֶׁר נִבְצְרָה מֵהֶם אֲמִתָּתוֹ. וְאָמְרוּ: שֶׁהֵם יָדְעוּ שֶׁמְּצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל הַשְּׁלֵמוּת אֲשֶׁר הִיא עָלָיו לֹא תֻּשַּׂג, וּבִקְשׁוּ לְהַשִּׂיג יְדִיעָתוֹ עַד שֶׁיֵּדָעוּהָ ־וְזֶה מַה שֶּׁאִי־אֶפְשָׁר: שֶׁאִלּוּ תָּכִיל דַּעְתֵּנוּ מַדָּעוֹ, הָיְתָה מְכִילָה מְצִיאוּתוֹ ־אַחַר שֶׁהַכֹּל דָּבָר אֶחָד. שֶׁהַשָּׂגָתוֹ עַל הַשְּׁלֵמוּת ־הִיא: שֶׁיֻּשַּׂג כְּמוֹ שֶׁהוּא בִּמְצִיאוּתוֹ, וּמִן הַיְדִיעָה, וְהַיְכֹלֶת, וְהַחַיִּים, וְהָרָצוֹן, וְזוּלַת זֶה מִתְּאָרָיו הַנִּכְבָּדִים.
הִנֵּה כְּבָר בֵּאַרְנוּ, שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בְּהַשָּׂגַת יְדִיעָתוֹ ־סִכְלוּת גְּמוּרָה; אֶלָּא שֶׁאֲנַחְנוּ נֵדַע, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ ''יוֹדֵעַ'', כְּמוֹ שֶׁנֵּדַע שֶׁהוּא ''נִמְצָא''. וְאִם יִשְׁאָלֶנּוּ שׁוֹאֵל: אֵיךְ הוּא מַדָּעוֹ? נֹאמַר לוֹ: אֲנַחְנוּ לֹא נַשִּׂיג זֶה, כְּמוֹ שֶׁלֹּא נַשִּׂיג מְצִיאוּתוֹ אֶל הַשְּׁלֵמוּת. וּכְבָר הִרְחִיק כָּל מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לָדַעַת אֲמִתַּת יְדִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְנֶאֱמַר לוֹ: הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא, אִם עַד תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָא? (איוב יא ז).
וְהָבֵן כָּל מַה שֶּׁאָמַרְנוּ: שֶׁפְּעֻלּוֹת הָאָדָם מְסוּרוֹת אֵלָיו; וּבִרְשׁוּתוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק אוֹ רָשָׁע, מִבִּלְתִּי הַכְרָחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו עַל אֶחָד מִשְּׁנֵי הָעִנְיָנִים. וּמִפְּנֵי זֶה הָיָה רָאוּי הַצִּוּוּי וְהַלִּמּוּד וְהַהֲכָנָה וְהַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ ־וְאֵין בְּכָל זֶה סָפֵק. אָמְנָם, תֹּאַר יְדִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְהַשָּׂגָתוֹ לְכָל הַדְּבָרִים ־דַּעְתֵּנוּ קְצָרָה לְהַשִּׂיגוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
וְזֶהוּ כְּלָל מַה שֶּׁכִּוַּנּוּ אֵלָיו בְּזֶה הַפֶּרֶק. וּכְבָר הִגִּיעָה הָעֵת לִפְסֹק הַדְּבָרִים הֵנָּה, וְאַתְחִיל בְּפֵרוּשׁ הַמַּסֶּכְתָּא הַזֹּאת, אֲשֶׁר הִקְדַּמְנוּ לָהּ אֵלּוּ הַפְּרָקִים.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source